מהם מנקודת מבט אנרגטית ואיך אפשר לעזור?

אני מאמין שלכל אדם יש מבנה אנושי שונה שיוצר חוסר ריכוז\הפרעת קשב בדרגה שונה.
למה? כי אנחנו בני אדם ויש לנו מבנה אנושי. אנחנו לא מכונות, אנחנו לא מחשבים מהלכים שמידע נכנס מסנסור אחד, עובר עיבוד מהיר ונשמר בזיכרון, והפלט יוצא החוצה.
אנחנו, כאנשים אנושיים, בנויים ברבדים, עומקים וגבהים רבים. מה שיוצר מורכבות נפלאה.

למרות שכל אדם הוא עולם ומלואו, וכל אחד מאתנו מיוחד במינו,
ניתן לחלק את הפרעות הקשב וריכוז לארבע סוגים:

התמודדות ראשונה:

אדם שכל דבר קטן מפריע לו להתרכז ומוציא אותו מזרם המחשבה שלו מצד אחד. אולם, מצד שני, אלו אנשים שיש להם את הפוטנציאל להגיע לריכוז כל כך גבוה בדבר אחד, שהם לא שומעים או רואים שום דבר מסביבם. בעידן של טלפונים ומסכים אחרים כמות ההפרעות מאוד מקשה עליהם להתרכז.

הדבר הראשון שמומלץ לעשות במצב כזה הוא לעשות סדר, ולהוריד הרעש של העומס, כל פעם משימה אחת.

שאלתי מטופלת צעירה שלי שניסתה ללמוד מתמטיקה וכל הזמן התרגיל היה מסתבך לה או שהיא לא ידעה איך להתחיל בכלל: האם היא מסדרת את החדר שלה לפעמים? היא אמרה רק כשאימא שלה מכריחה אותה ועוזרת לה לסדר. וגם אז מאוד קשה לה כי הבגדים מפוזרים בכל מקום וזה נראה לה יותר מדי עבודה. ביקשתי ממנה בפעם הבאה קודם לאסוף את כל הבגדים לערמה אחת ואז לסדר בגד אחד בכל פעם. אמא שלה אמרה לי שהחדר שלה אף פעם לא היה כל כך מסודר…

אחרכך ביקשתי ממנה לעשות את אותו הדבר כשהיא מחשבת תרגיל במתמטיקה, כל פעם לעשות רק חישוב אחד, לכתוב ואז לעבור לחישוב הבא. מהר מאוד היא יצרה לה שיטות מסודרות שעזרו לה לפתור כל תרגיל.

ברמה האנרגטית המטרה הראשונה היא ליצור חיזוק של הזרימה הפנימית כך שהאדם יוכל להישאר בזרם אחד חזק ויציב, ואז לא כל דבר קטן יוציא אותו ממנו.

ההתמודדות השנייה:

אדם שכל הערוצים שלו פתוחים כל הזמן, כמו בחוויה של לונה פארק גדול , סף הרגישות והגירוי של אותם האנשים גבוה מאוד. זה אדם שנמצא כל הזמן בחוויה ואז קשה לו מאוד להתרכז רק בדבר אחד, כי יש לעולם מגוון עצום של חוויות להציע.. הם יזכרו את החוויות, אבל המון פעמים לא יפנימו ידע חדש. הפוטנציאל פה הוא להיות מסוגל לחשוב על המון דברים ביחד ברגע ולמצוא את דרך הפתרון האופטימלית, זה פוטנציאל חשיבה של יציאה מהקופסה. לרוב הם צריכים לזוז המון.

הדבר הראשון שיכול לעזור מחובר לנשימה, כל עוד הנשימה שטוחה ומערכת הסימפתטית עובדת, האדם יהיה בחוויית אקשן. נשימה עמוקה והפעלה של המערכת הפרה סימפתטית, עושה פלאים להרגעה ומשפרת את יכולת הריכוז. דבר שני זה חיבור לזמן, והגדרה של זמן אקשן ונמרצות ואז זמן רגיעה וריכוז. לדוגמה 10 דקות משחק ועשרים דקות לשבת וללמוד.

למטופלת שלי היה קושי עם ריטלין, היא הייתה כבויה וחוזרת מבית הספר בלי יכולת לאכול, היא לא זכרה כמעט את מה שהיא למדה באותו יום. אחר-כך בבית, היא הייתה שעות נמרצת ולא יכלה לישון. בתחילת הטיפול שיחקנו במשחקי כדור וכל דבר שיוציא אנרגיה כדי שבהמשך תוכל לעצור לרגע ולהתרכז. אצלה היה חשוב להדגיש את הנשימות העמוקות, ולשים לב לעצירה קצרה אחרי השאיפה וגם אחרי הנשיפה. אנרגטית הדגש היה על הרגעה, וויסות כללי של הגוף ובעיקר הרגש. לאט לאט היא הצליחה להרגיע את עצמה בכוחות עצמה, להיגמל מהתרופות, יכולת הריכוז שלה בלימודים עלתה פלאים, וההישגים והציונים עלו בהתאם.

ההתמודדות השלישית:

אדם שרוצה להשתפר כל הזמן, לרוב עם גוף ביקורת מאוד מפותח, הקושי בריכוז יגיע מלחץ תמידי שיכול להגיע אפילו לבלקאאוט. מהצד השני, יש פה פוטנציאל ליכולת ריכוז וקצב למידה ושיפור מאוד מאוד גדול, כל עוד הלחץ מאתגר ולא שובר. גם כאן הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא ליצור הרגעה ע"י נשימה או שחרור, וגם שיח על הפערים שנוצרים ואיך להקטין אותם.

היה לי מטופל בגיל ההתבגרות שלקראת כל מבחן בבית הספר, היה נהיה חולה ולמרות שהיה תלמיד טוב היה לו מאוד קשה להצליח במבחנים, אבל לקראת הבגרויות המצב נהיה חמור מאוד. מצד אחד הוא רצה לקבל ציון מאוד גבוה  ומצד שני כמות הלמידה בשביל הציון הזה הייתה עצומה ובלתי אפשרית. הוא רצה גם ליהנות מהחיים, חברים, משחקים וספורט. אז התחלנו, בדקנו עם איזה ציון הוא יכול לחיות בשלום, והסתבר שלמרות הנטיה שלו לפרפקציוניזם, לא חייבים מאה וגם 90 או 85 טוב לו. בשלב הבא הגדרנו כמות למידה שתאפשר לו להגיע לציונים האלה. הפער בין הצפיות למציאות ירד משמעותית,  ואז הוא הצליח לגשת למבחנים הרבה יותר רגוע, במבחנים עצמם לא להיכנס לבלקאאוט, ואפילו להוציא ציונים גבוהים ממה שהוא תכנן. אנרגטית היה צריך לעזור לו לשחרר עומסים, מתחים ולהרגיע את הסערות הפנימיות שהיו נוצרות לו כל הזמן בגלל הפערים, שהפריעו לו ליישם את מה הוא למד.

ההתמודדות הרביעית:

אדם שכל הזמן צופה לעבר העתיד ומתכנן קדימה. מצד אחד יכולת הריכוז כאן היא גבוהה יחסית, עם יכולת הסתכלות, הפנמה ולמידה מאוד טובה. הבעיה אצלם תהיה בניתוקים ובעומס שהם יוצרים. הקושי פה מגיע מחיבור קטן יותר לחוויה לתחושות ולרגשות, ולכן מתוך יש להם נטייה להעמיס על עצמם, ולפעמים אפילו לקרוס לקראת סוף היום, או אחרי מבחן או פרויקט חשוב. הבעיה הגדולה יותר מבחינת קשב וריכוז היא בנקודות בהם הם עוברים חוויה שמציפה אותם ואז נוצר מצב בו זה כאילו שהם מתנתקים ולא בדיוק נמצאים פה, לא מחוברים לאדמה.

הכל היה נראה בסדר אצל המטופלת שלי ובימים הטובים שלה הייתה מאוד פרודוקטיבית ומרוכזת בעבודה שלה ומאוד מצליחה. אבל מאז שאימא שלה חלתה כל ידיעה קטנה או סיפור על קושי והתמודדות היו מציפים אותה. היא פשוט הייתה מתנתקת מהכל ולא מצליחה להתרכז בכלל. היא הייתה מתארת את זה כאילו היא כאן אבל היא בכלל מרחפת איפה שהוא. השלב הראשון היה לחזק את החיבור לחוויה הפיזית שלה, כדי שלא כל דבר קטן יציף אותה. במקרה שלה זה היה דרך תנועה של הגוף, לעשות הליכה או קצת ספורט או לרקוד למוזיקה כשהיא לבד. זה הצליח לשחרר קצת מהעומס ולהחזיר אותה לתפקוד. לרוב העבודה כאן תהיה דרך חיבור לגוף ולחוויה וליכולת לשחרר עומסים בשלב הראשון. בשלב השני זה למצוא מה עומד מאחורי הקושי, כי לרוב עוצמת ההצפה מגיע ממקום רגשי. ברמה האנרגטית חשוב לחזק את הזרימה בציר האנכי מלמעלה למטה אל מנת להיות יותר מחוברים לאדמה ולחוויה. בטיפול כזה לרוב יעלו הזיכרונות שיוצרים את ההצפות, כדי שנוכל להביט בהם מעיניים אחרות ולרפא אותם.

לכל מבנה אישיות אנרגטי יש את ההתמודדות שלו, את היתרונות והחסרונות, וגם את הפתרונות שלו.

הקצב המהיר של המאה ה 21 הגדיל משמעותית את בעיות הריכוז אצל כולנו, אבל יש דרכים לשפר את המצב.

הבעיה העומדת בפנינו היא בזרימה האנרטגית של הגוף, הטיפול יוצר חיבור ויכולת מיקוד וריכוז, לכן טיפול אנרגטי יעזור בצורה יוצאת דופן במצבים כאלו.